הקוף של ירושלָב

ירושלָב החליט למחזר את ההופעה של הקוף שלו, אחרי ארבעה חודשים של אבטלה שנקראו בפיו "אתנחתא" ושבוע של דיכאון קשה ומחשבות על המצב. בכל אותה תקופה הקוף לא זז הרבה בחדר, הוא נשאר כשהיה, מוכן לפעולה, עם כובע על הראש קשור בסרט, ווסט אדום עם כפתורים ומצילה צבועה זהב. “הגיע זמן!” קרא ירושלב "אתה חוזר להופעה!”, והוא הושיב את הקוף על הכתף שלו ועזב את המושב.

בדרך תלאביבה הוא דיווש במרץ רב, וכל הדרך הוא שרק והצביע על חירייה, הוא אמר "אתה רואה? גם לנו זה מגיע" וכשהגיעו לתל-אביב התמקמו באלנבי. ירושלב הניח כוס פלסטיק על המדרכה, אבל הקוף לא הזיז את המצילה ולא רקד. “נו קדימה!” האיץ בו ירושלב והאנשים החלו להתאסף סביב השניים, כי מי רואה קוף באמצע היום? ובאמצע אלנבי? ועוד לבוש כמו נער מעליות עם מצילה? והמתאספים צחקו ומחאו כפיים, וירושלב נלחץ והקוף עמד. ואנשים באו והלכו וזרקו מטבעות לכוסוירושלב הודה להם והקוף עדיין עמד. הם קראו לו "בראבו!" וירושלב חייך, אבל היה נבוך מאוד ורצה לצעוק בקול "חכו עוד רגע! לא ראיתם!”, והקוף פשוט עמד שם ואחרכך עמד.

בסוף היום חזרו השניים למושב, קוף דומם וירושלב, עם מטבעות בכיס ואכזבה בלב והבטחה לעצמו שזאת סוף ה"אתנחתא" וש”ממחר הקוף רוקד”. כשהגיעו הביתה שוב קרא לו לנגן, “אם אתה תרקוד נרוויח כסף פי שתיים" אבל הקוף רק הסתכל עליו וקצת ישב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s