ארכיון חודשי: נובמבר 2012

כלב

טכניקה מעורבת על בלטה

כלב

מודעות פרסומת

ההולך בדרכו שלא לו (ב)

(1) הדרך בה אנחנו בוחרים ללכת הינה ייחודית לכל אחד מאיתנו. ההולך בדרכו שלא לו, אין לו דרך כזאת ברשותו והריהו אדם כזה-

(2) אשר יתן דעתו בהתאם לדעת חברו ויסכים בחינניות עם כל דבר שיאמרו לו.

(3) המשפטים "כן אבל לא", "זה מה שהתכוונתי", "אתה צודק בהחלט" ו"גם אני חושב ככה", שגורים בפיו ומשרתים את שפתו שנים על-גבי שנים.

(4) יזדמן לסרט רק לאחר שקרא את הביקורות בעיתון ויגיב בהתאם לתגובות המבקרים כאשר יתבקש לתת את דעתו על שראה.

(5) יאהב תמיד כל פריט שילבש חברו ויחמיא לו על שערו אף ב'יום שיער גרוע'.

(6) לעולם יהיה מעודכן וטעמו באופנה ומוסיקה יהיה מוכתב על-ידי הסובבים אותו.

(7) יש העלולים לכנותו 'נגרר'. במצבים כאלה, בהם הוא מרגיש זלזול במבטם של אנשים הוא יעשה מעשה נועז, בדרך-כלל בעל ביטוי פיסי כמו מעשה קונדס מטופש שיגרום לו נזק. עקב כך חבריו יתפסוהו כחדשן והרפתקן וישכחו שאין לו דעה כלל.

(8) יבחר להיראות קליל בעיני זוגו בעת קינוח ויחלוק איתו תופינים בקצפת וסירופ שוקולד ואף יזמין בנוסף כדור גלידת שמנת לעצמו, למרות שהחליט להתחיל בדיאטה.

(9) כמתבקש הוא יגדל לעצמו תוכי, שיחזור אחריו ויגרום לו להרגיש בעל אמירה.

(10) בלילות הוא יחלום אלפי שבילים מתפצלים ויתעורר בבהלה כי לא ידע לאן ללכת.

 

נכתב בעקבות 'טיפוסים' מאת תיאופרסטוס.

ההולך בדרכו שלא לו (א)

לכל אדם דרך בה הוא הולך, תשוקותיו מפנות אותו להשקפת החיים היחודית לו, החלטותיו בנוגע לאורח חייו יהיו תמיד בהתאם להשקפה זו ודעותיו, גם אם ישתנו מאחת לאחרת, תמיד יהיו בהן סיבה ונימוקים. ההולך בדרכו שלא לו, אינו מכיר את דרכו שלו וכל אדם הנקרה בדרכו- ישתווה לו.

הוא לעולם ישתדל שלא לומר את דעתו ראשון, תמיד יחכה לבעל-שיחו שידבר לפניו ולאחר שיהנהן בראשו וימצמץ בעיניו, יסכים איתו.  הוא אף יוסיף ויאמר דברי חכמה ותובנות, ויראה איתן בדעתו לנצח, אך לעולם לא יחדש דבר. במידה ובן-שיחו של ההולך בדרכו שלא לו ידרוש לדעת את דעתו לפניו, יתחמק ההולך באלגנטיות כזו וינסה להיראות דיפלומטי. הרי ישנם מקרים בהם אין לדעת מה בן-זוגך לשיחה יאמר ואיך יגיב, עדיף לו, להולך בדרכו שלא לו, להשאיר לעצמו את כל הנתיבים פתוחים.

הוא מכיר את כל קווי אופיים של חבריו לעומק ומשתדל להתרועע איתם במקביל אך לא יחד, הרי אין הוא יכול להסכים עם כולם בבת אחת! אך במסגרת חברתית כזו או אחרת יוצא לו להזדמן למסיבות בית. כשיגיע לאחת כזאת, ינהל שיחות שקטות עם חוגג אחד או שניים לכל היותר בכל פעם וינהל עם עצמו מין סבב שכזה בין כל הנמצאים בבית. בצורה זו הוא שומר על תפיסתם של אנשים אותו, כל אחד ותפיסתו שלו. במידה ואין ברירה והוא משתתף באסון שנקרא 'שיחה קבוצתית', הוא לא יתבלט וישתוק הרבה. סימן ההיכר שלו, ההנהון, יתפוס תאוצה ויגיע למהירות מירבית כאשר ראשו יסתובב לכל הכיוונים, בהתאם לכיוון בו השיחה מתגלגלת, החוגגים בחדר ישאלו אותו מדוע הוא שקט הערב והוא יחזור הביתה עם כאב ראש נוראי.

שאיפתו הסמויה של ההולך בדרכו שלא לו היא אכן למצוא את הדרך שלו וזהו הקושי הגדול ביותר והאתגר המסורבל שעוטף אותו משחר ילדותו, הוא פשוט אינו יכול שלא להסכים עם אדם שנפגש בו. כאשר הוא נמצא לבד בבית, יושב ההולך בדרכו שלא לו ומתלבט ומתחבט בינו לבין עצמו, עם מי מחבריו הוא הכי מזדהה. אך נחישות ההחלטה שלו, להפתעתו המייאשת, מתפוגגת עם כל שיחה חדשה שנקרית לו בדרכו.

 

נכתב בעקבות 'עד שמיעה: חמישים דיוקנאות' מאת אליאס קאנטי